קהילה וקיבוצים

שלום לכם חברים יקרים.

קצת עלי: הייתי חבר קיבוץ 30 שנים. 20 שנים עבדתי במכון ליעוץ ארגוני תק"מ. אומרים אדם תבנית נוף מולדתו. כאיש מקצוע שצמח מתוך הקהילה הקיבוצית ועוצב בה, יש בי הכרת תודה גדולה.

האני מאמין שלי: השינוי שעשה הקהילה הקיבוצית ב 30 שנים האחרונות היא הצלחה אנושית מרגשת ביותר.
בעת הזו נדרש מהקיבוץ להתנהל כחברה רב דורית(דור רביעי וחמישי!!), ועם צרכים מרובים.
בעת הזו  נדרשת בקיבוץ כקהילה רב דורית מנהיגות ערכית ראויה.
המרחב הכפרי הולך ומתפתח, קהילות קטנות, מושבים קיבוצים, במארג מופלא
מאתגר גם הצמחת מנהיגות אותנטית ערכית.

זה הוא האתגר שהמנהיגות הנוכחית.
יש לנו בגלעד את הכלים השיטות הידע והיכולת להצמיח מנהיגות כזו. 

אנו עוסקים בתפקידנו כיועצים בעיקר בהיבט האנושי. בארגונים. פיתוח והעצמת ההון האנושי.

פיתוח ארגוני קהילה קיבוצים.

 גם קהילה היא סוג של ארגון. ארגון של אנשים שבחרו לא רק לעבוד יחד אלא גם לשתף פעולה בבנית החברה. לחיות יחד.
קיבוץ הנו קהילה של אנשים שבחרו לחיות כמו משפחה מורחבת.
מה שמאפיין קיבוץ בפרט וקהילות קטנות בכלל, היא קיום תשתית  מערכת יחסי גומלין אופקית, ולא אנכית, מאורגנת על בסיס הכרות וקרבה אישית, כאשר המרכיב האנושי הוא הדומיננטי. במצב של קירבה רבה, תלות הדדית, ומעורבות גדולה נדרש לנהל ולהנהיג את הקהילה על בסיס מוסרי ערכי, ופחות על בסיס יעילות ותפוקות. קיום המרקם החברתי הוא אתגר עצום למנהלים ומנהיגים בקיבוץ, הנדרשים לנהל קהילה רב דורית מגוון אינטרסים וצרכים, התמודדות מאד עמודה בין שימור הנכסים התרבותיים והערכיים, מול הצורך בהתחדשות  ובחדשנות ובהתאמה לסביבה המשתנה במהירות עצומה.

כמאה שנים קיימת התנועה הקיבוצית. מסורת תרבות ומורשת תרבותית חברתית קהילתית תרמה למרקם החברה הישראלית.

מאפייני הקיבוץ כארגון הוא – קהילה. החיה על בסיס ערכים שנבחרו להיות התשתית החברתית והארגונית. חברת משימה, שנטלה על עצמה מחויבות לביטחון וקליטת עליה בחברה הישראלית.

אדם תבנית נוף מולדתו. ואין ספק שספגתי למדתי והתפתחותי המקצועית והאנושית הושפעה מהתרבות הארגונית ומערכי הקיבוץ.

התנועה הקיבוצית עוברת מאז שנות השמונים במאה שעברה תהליך שינוי חברתי ערכי ארגוני ומנהיגותי עצום. לזכותה יאמר כי התמודדה עם המשבר הכלכלי והחברתי בצורה מרשימה ומעוררת השראה.

הקיבוצים עברו תהליך בלתי רגיל מ'תקיעות' ומצב משברי לצמיחה דמוגרפית כלכלית חברתית וקהילתית. רוב הקיבוצים עשו שינוי ארגוני משמעותי ממודל ה"קיבוץ שיתופי" (שכולל ערבות הדדית מוחלטת, שוויון ושיתוף מלא בנכסים ובתוצר) למודל "הקיבוץ המתחדש" (שבו יש צמצום הערבות ההדדית,צמצום בממדי השיתוף והשוויון, אחריות מלאה של החבר לפרנסתו וקיומו הכלכלי, יותר חופש בחירה בעיסוקיו ,מתן ביטוי לערכים אינדווידואלים יצר דיפרנציאליות בקיום הכלכלי, ובמקביל התרופפות הסולידריות והשיתופיות) .
מודל זה צמצם מאד את המבנה הארגוני בקיבוץ . צמצם מאד(!) את מסגרות ותפקידי הניהול בקיבוץ, ויחד עם זאת אתגר את נושאי התפקידים ביכולת ניהול ארגוני עסקי חשובים.
חברי הקיבוץ דורשים מנושאי התפקידים בקיבוץ רמה מקצועית גבוהה בניהול ענייני הקהילה. ומעדיפים 'מנהלים מומחים' מבחוץ על פי חבריהם בקהילה.
כמו הרבה עסקים משפחתיים, שלוקחים מנהל מקצועי בעל ניסיון וידע ולא נותנים לחבר המשפחה את ה'מושכות' בהובלת העסק להצלחתו. 

תופעת יבוא 'מנהלים מקצועיים בקיבוץ' מבחוץ התפשטה. כיום יש מנהלים בתנועה הקיבוצית  שצברו ניסיון וידע רב. שכן, כל 3 שנים מחליפים בקיבוץ מנהל בתפקידו. כך נוצרה שכבת 'ניהול  מקצועי' בתנועה הקיבוצית שהיא אמנם בעלת ניסיון וידע אך ללא חיבור משמעותי מנטלי וערכי לרקמה האנושית של הקיבוץ.וטוריטה מנהיגותית שהיא תולדת הביטוי  היום יומי של,

התנהגותו של המנהיג מעוררת האמון, הגון, ישר אנושי ואמפטי לחברי הקהילה .

כן, גם יכולת  התקשורת עם הקהילה כולה וכל פרט בה?

נקיטת עמדה

מתוך מחויבות עמוקה ליצירה האנושית המיוחדת כל כך – הקיבוץ. שכונתה ע"י הפילוסוף היהודי מרטין בובר:"אי כישלון למופת"  יזמנו תכנית הפיתוח הדור הבא של עתודת המנהיגות צעירה של הקיבוץ כישות חברתית אנושית  הרואה את ערך האדם והצדק החברתי כערכי הליבה.

אתם מוזמנים לראות את עקרונות פעולת המנהיגות בקיבוץ 2018.
במדור פיתוח ארגוני בקהילה –קיבוץ  תמצאו ניר עמדה לפיתוח והעצמת המנהיגות המאפשרת במרחב הכפרי – המועצה האזורית עכשיו – 2018.

להזמנת מפגש מבוא, לברור הסוגיות העולות מהתהליך. פנו אלינו ותענו בשמחה.