דילמת האחריות והסמכות במערכות חינוך

מנהלי בתי ספר, מחנכים, מורים נדרשים לנתב את מערכת החינוך והמעשה החינוכי בתוך סביבה סוערת ורוגשת. בתהליכי השינוי שהחברה הישראלית נמצאת בעיבורם, נדרשים אנשי החינוך לתת מענה ופתרונות למצבים חברתיים וחינוכיים מורכבים, טעוני מתח, כאשר כוחות בעלי עוצמה מטלטלים את החברה הישראלית ומערכת החינוך כולה. במצב כזה שואל עצמו מנהל ביה"ס, המחנך והמורה: "מה אחריותי? מהו תחום ומרחב אחריותי? מי עוד שותף שלי? מי חולק עמי את המעמסה וכובד האחריות? למה האחריות החינוכית מוטלת רק לפתחו של בית הספר? למה מאשימים תמיד אותנו? מה עם אחריותו החינוכית של ההורה? ואחריותו של התלמיד?"…וכאשר אני נדרש להפעיל את סמכותי, שאינה מוצאת חן בעיני התלמיד והוריו, זו חוויה ממש לא נעימה בלשון המעטה! סוגיה זו עולה תמיד במצבי שבר (במצב הצלחה סוגיה זו לא קיימת…). סוגיית מימוש האחריות והסמכות בארגונים היא נושא למחקרים רבים בתחום מדעי החברה והניהול. ברצוני להציע הבחנות שתסייענה למנהלים למחנכים ולהורים לראות סוגיה זו באור חדש כך שיתאפשר להם לנקוט עמדה בנושא וליצור פתח לפעולה אפקטיבית. תחום אחד חשוב הוא: מידת ההלימה בין האחריות לסמכות הפורמלית בתפקידים של ביה"ס. ככל שתהיה הלימה בין הגדרת האחריות לסמכות בתפקיד, כך יקל על המנהל, המחנך והמורה לתפקד. מצוקתם של מנהלים ומורים בסגלי החינוך, כפי שאני נפגש אתה בשטח, נובעת לעניות דעתי בין היתר מהגדרה לא ברורה של מדרג האחריות בביה"ס והסמכות והקשר ביניהם, ומהגדרה לא ברורה של הנוהלים המאפשרים את מימוש מדרג האחריות החינוכית בביה"ס. (בשפה פשוטה: מה אמור כל בעל תפקיד בבית הספר לבצע, ואם אינו יכול, מי אמור ואחראי לתת פתרון למצב?). תחום נוסף הוא הבחנה בין אחריות וסמכות פורמלית (שהוגדרו ע"י משרד החינוך), לבין "האחריות והסמכות הלא פורמלית" שמקורה באישיותו של המנהל, המחנך עצמו. מודעות המנהל והמורה למשקל האחריות והסמכות הפנימית שלהם היוצר את האוטוריטה החינוכית ביחסיהם עם מורים, תלמידים והורים, עשויה לאפשר לו לזהות נתיבי פעולה אפקטיביים להגברת סמכותו. סוגיית האחריות האישית(הפנימית) בתפקיד (בנבדל מאחריות בתפקיד שהוגדרה ע"י חוזר מנכ"ל) קשורה לשאלות אתן מתלבטים רבים מהמורים שפגשתי: "למה לי לקחת אחריות בביה"ס? מה יצא לי מזה? מהו האינטרס האישי של להיות אחראי? למה תמיד אני? מה עם האחרים?"…. סוגיית הסמכות האישית בתפקיד קשורה לשאלות כגון: "למה מי אתה?..", "כיצד ניתן ליצור מצב בו תלמידי, מורי, עמיתי יבחרו להישמע לדרישותיי, לכבדם ולשתף עמי פעולה?" "מה עלי לעשות כדי שכך יקרה?". שאלות אלו קשורות לאוטוריטה החינוכית שמחולל המנהל והמורה עצמו במפגש עם התלמיד והכתה. האחריות והסמכות הפורמלית של אנשי החינוך קבועות ואינן משתנות לעיתים קרובות (מופיע בחוזרי מנכ"ל). אולם רמת האחריות האישית והסמכות האישית משתנה ומושפעת בין היתר על-פי מודעותו והשקפת עולמו הערכית של המנהל, המורה וביה"ס כולו, וגם בדרכי ההתמודדות האפקטיבית עם הקונפליקטים החינוכיים בבית הספר. גיבוש אני מאמין, יצירת הסכמה של אורחות חיים בביה"ס, אינטגריטי של ההנהלה והמורים (אינטגריטי: לעמוד ב'מילה' שלך!) כביטוי לאכפתיות ואמינות העשויים לסייע למימוש סמכותם. המפגש מאפשר למשתתפים לזהות את תחומי תפקידם, על מנת שיוכלו לחזק השפעתם החינוכית והמקצועית מתוך התבוננות והעצמת המקורות הפנימיים לאחריות והסמכות (האוטוריטה) האישית שלהם!