הסדנה לפיתוח מנהיגות נוער (צ'יק גלעד)

בשנה החולפת התקיימה סדנה להכשרת רכזי חברות נעורים לתהליך חינוכי שמטרתו: פיתוח המוטיבציה והיכולת האישית והחברתית של בני הנעורים. התכנית נמשכה על פני כל שנת הפעילות.

רכזי הנעורים שנבחרו להשתתף בתכנית, עברו תהליך של מיון לסדנה, כאשר היו שני תנאים חשובים להשתתפות: רצון להשפיע ולהנהיג את בני הנוער ליצירת חברת נעורים אוטונומית וגילוי כושר מנהיגות.

הרעיון לפתח תכנית כזו עלה מתוך ראיית הבעיות והצרכים של צוותי הנעורים בקיבוצים. אחת המשימות המרכזיות של המנכים בנעורים היא יצירת מוטיבציה לפעילות חברתית ובמקביל, יצירת תהליך לפיתוח יכולתם של בני הנוער ליצירת פעילות חברתית עצמאית ומשמעותית.

תהליך הכשרת רכזי הנעורים מבוסס על ידע מתקדם מתחום מדעי ההתנהגות, המיושם במערכות ארגוניות שונות, לכיוון פיתוח מוטיבציה ויכולת של הגורם האנושי במערכות הנ"ל. את ההכשרה לתהליך זה עוברים מנהלים, או מרכזי פעילות כוח אדם, שתפקידם לפתח את הפוטנציאל האנושי.

סדנת רכזי הנעורים מבוססת על תהליך: "פיתוח מנהיגות מעצבת".

מהי מנהיגות מעצבת?

תופעת המנהיגות נחקרת זה עשרות שנים. חוקרים ניסו להגדיר תופעה זו. הקושי הנובע מהגדרת התופעה הוא מעצם מורכבותה.

למעשה אפשר לזהות מנהיג, אבל קצת קשה לתת תיאור מדוייק מהו.

באותה מידה כמו שניתן לזהות יופי, אבל קצת קשה לתת תיאור כולל ומוחלט מהו אותו יופי. בעבר ניסו חוקרים ותיאורטיקנים שונים לזהות מנהיגים ואת דרכי השפעתם. ההסברים היו בתחום הקוגניטיבי והרציונאלי. כך למשל, יצרו הבחנות בין מנהיג משימתי, בין מנהיג פורמלי למנהיג לא פורמלי, היו הסברים שקשרו את המנהיגות למניעי האדם להנהיג (לפי תיאורית הצרכים של מסלו), או בצורך לתגמול כוח ויוקרה (לפי תיאורית החליפין).אחת ההגדרות למנהיג הייתה של פידלר :"מנהיג הוא אדם המשפיע על אנשים". בימינו, תופעת המנהיגות נתפסת כתופעה מורכבת יותר. המחקר מתמקד כיום בדרך השפעת המנהיג על מונהגיו, כלומר: חוקרים מה בהתנהגות המנהיג גורם לאנשים להישמע לו. מהות המנהיגות מוסברת כיום בהשפעת המנהיג על תודעתו של האדם. המנהיג משפיע על המוכנות הפנימית של האדם לפעול מתוך מחויבות ולאו דווקא מתוך רצון לזכות בתגמול חומרי או חברתי. "מנהיגות מעצבת" זו מנהיגות היוצרת אצל המונהגים ציפיות חדשות מעצמם. המנהיג, על ידי שידור אמונה בכוחם של מונהגיו להצליח, תומך בהם רגשית ויחד עם זאת מציב דרישות גבוהות להישגים. על ידי מערך התנהגויות ותגובות, הוא מסייע לתהליך שינוי הדימוי העצמי של האדם. התנהגות זו עשויה להביא את האדם לרמת ביצוע שהיא מעל ומעבר לציפיותיו מעצמו. המנהיג מאפשר לאדם לראות את האפשרות שהוא יכול להיות, השפעתו היא זו הגורמת לאדם להגיע לביטוי עצמי מלא ואיכותי. מדריך חברתי   הפועל לפי גישה זו עשוי להצליח לפתח את המוטיבציה והיכולת של בני הנעורים בקיבוץ(ראה: BASS,1985 BENIES &NANUS )

מהו מדריך מעצב?

"מדריך מעצב" הוא מדריך הפועל כמנהיג שפעולתו עם חניכיו נעשית בדרך כזו, שתאפשר לחניכיו לבטא את מיטב יכולתם האישית. הוא מעודד אותם, ומשפיע על מערכת הערכים שלהם. הוא רואה את עצמו כמשפיע על דעותיהם וצפיותיהם מעצמם. הוא משפיע עליהם בצורה מתוכננת ויזומה. השפעתו על הדימוי העצמי של חניכיו משפיעה על תפקודם בתחום החברתי והלימודי, בעבודה ובתפקודם האישי.

אולם, לא כל מדריך נוער פועל כך. חלק ממדריכי הנוער שפגשתי, פועלם באורח אינטואיטיבי. הם מנסים להציע פעילויות (לאו דווקא כמערך שלם וברור של תכנית חינוכית) לנוער, הם די פסימיים ביחס לתוצאות, וכל כוונתם לעבור את תקופת תפקידם במקסימום "שקט תעשייתי" ומינימום רעשים חברתיים וחינוכיים. הם ינסו להתחבב על חניכיהם ולהיות ולהיות חברים שלהם, כפי שהחבר'ה אומרים "בראש  טוב". כאשר החניכים יהיו בסדר – "יצ'פרו" אותם. בעת קונפליקט וכעס "יכסחו" וכאשר יאלצו להעניש, הם יעשו זאת מתוך תחושת "מגיע להם". הם מאמינים שהחבר'ה לא אוהבים להתאמץ ובלי לחץ ו/או פיתויים זה לא יילך.

חשוב למדריך לצאת "בסדר" מהתפקיד.

עיקר מאמציהם מושקעים בניהול שוטף ובמאמץ ש"המצב לא יתדרדר". כלומר, זהו מדריך מגיב ולא יוזם.

"מדריך מעצב" (או "מחנך מעצב") פועל מתוך גישה שונה. באס מתאר מספר תחומי התנהגות המאפיינים מחנכים הפועלים כמנהיגים מעצבים. פעילותו של המדריך מבוססת על יוזמה, יצירתיות, מחוייבות להצלחת חניכיו.

כיצד הוא יעשה זאת?

• השראה – המדריך (המחנך) הוא נלהב ומלהיב. הוא מדבר על חשיבות וחיוניות הפעולה החברתית. הוא משדר את אמונתו ובטחונו ביכולתם של חניכיו להצליח. הוא מעורר את חניכיו על ידי הדגשת הציפיות ותפקודם ולתוצאות שעליהם להשיג. הוא מהווה מודל לחיקוי, הוא מפגין בטחון עצמי וכושר החלטה. על ידי כך הוא יוצר השראה של "הצלחה" כדבר חשוב. הוא יוצר אקלים חברתי המאפשר צמיחה אישית וחברתית.
• התחשבות ביחיד – "המדריך המעצב" הוא בעל גישה התפתחותית לחניכיו. הוא יודע לאלתר את הפוטנציאל האישי של כל חניך ועל סמך הערכתו את יכולתם (בתחום הלימודים, החברה והעבודה), הוא יוצר סולם מטלות בדרגות קושי עולה (בצורה מתוכננת ומבוקרת). הוא מציג את השגת המטלות כאתגר, הוא מגדיל אחריות בצורה הדרגתית. יודע את הדרך הנכונה להפעיל כל אחד מחניכיו. משלב טיפוח יחסים קרובים עם ביטוי של תמיכה רגשית ואמפתיה, ודרישה להשיג.
• גירוי אינטלקטואלי – ל"מדריך מעצב" יש יכולת להסביר בצורה משכנעת. הוא יודע להציג נושא בצורה עניינית ומושכת. הוא יודע ליצור גירוי אינטלקטואלי אצל חניכיו ולהביאם להפוך בעיה להזדמנות לפעולה. הוא גורם להם לראות בנושא שהם מתמודדים עימו – אתגר.
• משדר ציפיות חיוביות – זהו תהליך שהמדריך (או המחנך) פועל בו כמנהיג בחינוך חברתי. תהליך זה מכונה בספרות "אפקט פיגמליון". המדריך – על ידי שדרים יזומיים ומכוונים למאמצי חניכיו יוצר תהליך של "נבואה המגשימה את עצמה". החניכים קולטים את הציפיות החיוביות, מפנימים אותן (מי לא אוהב שאומרים לו דברים מחמיאים?) ומתאמצים לעמוד בהם ובעקבות כך משתפרים תפקודיהם החברתיים והלימודיים (!). משתפר האמון ביכולתם לעשות דברים ומשתפר הדימוי העצמי ובהמשך גם תפקודם והצלחותיהם.

מה מאפיין מדריך מעצב?

1. חזון – למדריך מעצב יש חזון ברור. הוא מצפה להרבה מעצמו ומחניכיו ברמה האישית וברמה הקבוצתית. הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע ולאן הוא רוצה להוביל את חניכיו. הוא מאמין בחשיבות המטרות וביכולתו להשיגן. עוצמת החזון נותנת לו עוצמה רבה בתפקיד והוא מקרין עוצמה זו על חניכיו, השואבים ממנו כוח ובונים את יכולתם.
2. יכולת העברת המסר – יש ל"מדריך המעצב" יכולת להעביר מסר לחניכיו. בדרך כלל הוא יגדיר את דרישותיו מהם, כנובעים מצרכיהם האישיים ורצונם להשתפר. הוא משפיע על ידי כך שהוא מחבר את חוויית הקושי והשאיפה להשיג את המטרה החברתית ו/או הלימודית.
3. אמינות – "מדריך מעצב" הוא אמין בעיני חניכיו ומשמש להם דוגמא. הוא עושה זאת על ידי הלימה גבוהה בין עמדותיו המוצהרות להתנהגותו ביומיום. הוא משמש מקור השראה וע"י כך הוא מפעיל את סמכותו הבלתי-פורמלית. הוא משתמש בסמכותו הפנימית הנשענת על אמונה וידע מקצועי. מצב זה גורם לחניך לרצות לשתף פעולה עם מדריכו מתוך הכרה שעל-ידי כך הוא מפתח את עצמו.

4. מרכזיות החניך – המדריך המעצב רואה את עולמו והתפתחותו של הפרט בקבוצה, כמרכז פעילותו. הוא מאפשר לכל חבר בקבוצה ולכל הקבוצה יחד (תוך שיתוף פעולה) לצמוח כל אחד לפי יכולתו ולפי צרכיו. הוא אינו שואף לכך שהחניך יהפוך להעתק של המדריך, אלא מציג את ההטרוגניות כדבר לגיטימי. הוא יחזק את האוטונומיות של הפרט ויעודד את התקדמותו האישית, את מחוייבותו והתקדמות הקבוצה. מעבר לכך שהוא רואה את החניך כמרכז – הוא מבליט את הצורך בשיתוף פעולה כדרך להעצים את הפרט ואת הכלל.

על מנת להמחיש את ההבדל ההתנהגותי בין "מדריך מגיב" (כפי שתואר לעיל) ל"מדריך מעצב" – הצגנו זאת בטבלה מס' 1.

התנהגויות "מדריך מעצב" – "מדריך מגיב"